אנו נמצאים בימי מלחמה ומשבר לאומי אשר דורשים מכל אחד אחת מאיתנו חוסן נפשי - היכולת להתמודד עם אתגרים וטלטלות במציאות משתנה. היטיבה לתאר את החוסן הנפשי בזמן המלחמה אתי הילסום: ״אסור להתמכר כליל לבעיות הגדולות, אי אפשר להיות תמיד שדה קרב, צריך לחזור מדי פעם אל תוך הגבולות של עצמך ולחיות בדקדקנות ובמודעות את החיים הקטנים שבתוכך…״ (״השמיים שבתוכי״). מתוך עיון ביומניה נגלית יכולתה המופלאה להתפעל ולשאוב חיות מהדברים הקטנים בחיים. זאת למרות שהכל סביבה מתפרק ומתפורר. בעיתות משבר של ימי המלחמה ואי-הוודאות סביב, כדאי שנלמד ליצור חוסן נפשי מהשמחות הקטנות של יום חולין. ולעשות, ליצור חיים קטנים בתוכנו.
מה משפיע על החוסן הנפשי שלנו - לטובה או לרעה?
הימים הם ימי אדר וידוע כי 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', לכאורה פרדוקס שכן, איך אפשר לשמוח בימים אלו, אשר מלווים בכל כך הרבה עצב ושברון לב?! אלא שדווקא בעתות מלחמה ומשבר, היכולת לראות את הטוב בחיינו - ראיית היש - הינה משאב משמעותי מאוד לחיזוק החוסן הנפשי. כדי להתחזק ברוחנו להעלות את השמחה הפנימית הפשוטה, עלינו למפות ולהכיר את נקודות האור בחיינו: העוצמות והמשאבים שלנו - ברוח ובחומר, קטנות ככל שיהיו - ולהוקיר עליהן תודה. מתוך כך בהדרגה נוצר היפוך משקלים והאור בתוכנו גדל ומתעצם. 'לא ניתן להאיר באור אזורים אפלים - אם הנוכחות שלנו במרחב אפל מכבה את האור האישי. לא ניתן להשרות תקווה אם המפגש עם הסבל מערער את הנפש'. (ציטוט של מורתי האהובה לוהאריה במאמרה 'אנו הגשר').
החוסן הנפשי מתבטא בין היתר ביכולת לראות ולהוקיר תודה כל העת על הטוב והשפע שמתקיים בחיינו - חומרי או רוחני. מתוך הוקרת התודה וראיית היש, עלינו לברר ולשאול את עצמנו בכנות: מה עוד נרצה לברוא ולהשיג, בהתאם ליכולת ההכלה שלנו והאמונות המגבילות בהם אנו מחזיקים.
בפרשת תרומה (ספר שמות) מסתתרת אמת פשוטה ועמוקה אודות הקשר שבין החוסן הנפשי והתרומה למען האחר - עדות לקשר חיובי בין הנתינה להעלאת החיוניות והחוסן הנפשי ותחושת השייכות לקהילה. אלא שגם כאן במבט ראשון יש פרדוקס: כיצד הנתינה והתרומה יכולה למלא אותי היחיד השרוי במצוקה? המענה לכך בפרשה הוא 'ובניתם לי מקדש ושכנתי בתוכם'. ההירתמות למען האחר מחברת אותנו אל תחושת שייכות, אל האלוהי והנשגב בחיים - הרוח. העשייה והתרומה לאחר יוצרת בתוכי חיבור לתכלית החיים, לקשרים החיים - החברויות והמעגלים שאנו חלק מהן - שנותנים לחיינו משמעות וערך. אלו משאבים משמעותיים נוספים בביסוס החוסן הנפשי.
בשבוע שעבר סיירנו ביישובי עוטף עזה והיה מאוד מרגש לפגוש את הפנים היפות של יהדות התפוצות שהגיעו לישראל במסגרת טיול סולידריות של קבוצת תורמים. בצומת רעים עצרנו בפוד-טראק המשרתת את מאות החיילים המשרתים בגזרה במלחמה בדרום - ושם פגשנו במשלחת נשים מניו יורק שבאה להתנדב ולסייע, ביטוי מרגש ונדיב לערבות הדדית בין ישראל ליהדות התפוצות. התרגשתי לראות אותן מחלקות במרץ ושליחות מכתבי ברכה צבעוניים בכתב-יד מילדי הגנים ובתי הספר. ידיהן עמוסות בסיגריות מרלבורו אדומות, גרביים וחטיפים ששלפו מהארגזים - ונתנו אותם לחיילים וכל מי שנקרה למקום. שאלתי אחת מהן 'למה באת'? מה מביא אותך לעזוב הכל ולהסתכן בהגעה הנה בתקופת מלחמה?! אז היא שיתפה אותי עם דמעות בעיניים כיצד הייאוש וחוסר האונים מכרסמים בנפשה מאז השביעי באוקטובר. כיצד הריפוי שלה מגיע מן התרומה והעשייה למען עם ישראל וארץ ישראל הנותנים לה תחושת משמעות ושליחות וחיבור כיהודית אמריקאית.
כלים לבניית החוסן הנפשי
ניתן לטפח ולפתח את החוסן הנפשי באמצעות היכולת להכיר תודה על הטוב שיש בחיינו ומתוך כך לצאת אל העולם - לעשייה חיובית המלווה בתחושת שליחות ושייכות למכלול שאנו חלק ממנו. כשאנו מצוידים במשקפיים הנכונות - ניצור לנו שגרת-חיים תומכת המלווה בעשייה פרואקטיבית למען עצמי, החברה והסביבה.
ראיית הטוב על בסיס יומיומי ושגרת חיים בריאה המלווה בעשייה מייצבים את החוסן הנפשי בתוכנו ומחברים אותנו אל תחושת שליחות ושייכות אל המכלול שאנו חלק ממנו.
אז איך רואים את הטוב?
עשו לכם רשימה של חמש דברים עליהם אתם מודים בימים אלו - דברים שאולי נראים כמובנים מאליהם במבט ראשון - אך הם לא: הזוגיות, הבריאות, המשפחה, חבר ילדות, הגוף, השגרה וכו'. מה שלא תבחרו 'ירים לכם' (אם הגעתם לחמש בקלות, תאתגרו את עצמכם בחמש נוספים, וחוזר חלילה). היכולת לזהות מקומות אלו ולטפח אותם מעוררת את הניצוץ לחיים וסוללת את הדרך מן החושך אל האור.
עשו לכם הרגל לפני השינה - מידי לילה תסתכלו על היום שעבר ותודו על דבר אחד טוב שנקרה בדרכם - מילה טובה שנאמרה, מבט, חיוך, כל מחווה שהיא מהיום שעבר -רשמו לכם ביומן המחשבות ושתפו אותה עם בן/ בת הזוג.
ואיך אני יוצא עם כל הטוב הזה לעולם?
בשעה שמצאתם עוגנים של הכרת הטוב בחייכם - נסו למצוא מרחבים/ סיטואציות, בתחילה קטנים אך מלאי משמעות בעבורכם, בהם אתם יכולים להושיט יד אל האחר (חבר משפחה, ידיד, קהילה, סביבה) - פשוט להרים את הראש ולהיות שם למען - מה שנקרא 'עם הפנים החוצה'. הקשרים החיים - המעגלים החברתיים בתוכם אנו מתקיימים הינם 'קורי העכביש' המחברים אותנו אל העולם. אותם אנו מתחזקים דרך תקשורת - בדרך זו אחרת ודרכם אנו חיים - והם אלו שמעניקים לחיינו תכלית, היגיון ומשמעות.
תחשבו על מחוות קטנות תחילה, שיכולות להיות לכם ולאחר משמעותיות מאוד: לצלצל לחבר/ קרוב משפחה ולשמוע מה עובר עליו בתקופה זו ואם יש את הכוח - להציע להיפגש. להתנדב לעזור עם בעל חיים לשכן שנתקע ומבקש עזרה, למחזר ובכך לתרום לסביבה - כל מחווה קטנה כגדולה אשר תעזור לכם לפרוש גשר בתוככם ממצב 'השבלול' אליו נקלעתם ולהרים את הראש - ולחזור להיות בקשר עם הסביבה.
מה בין ראיית הטוב לבין שגרת היומיום?
חשוב ליצור סט של הרגלים תומכים המעגנים את חיינו ומשרים תחושת המשכיות ושקט בתוך הסחות הדעת ורעשי היומיום. נסו לסגל הרגל בו תוכלו להתמיד בימים הקרובים, קטן ככל שיהיה - פעילות גופנית, כתיבה, יצירה, שהות בטבע - והתמידו בו במשך החודש הקרוב. פעמיים -שלוש בשבוע, עד אשר יטמע ויהפוך לחלק מן השגרה. כל הרגל חדש יעשיר את השגרה ויספק לכם תחושת רווחה והנאה מחיי היומיום.
ישנם כאלו מביננו הקוראים הסובלים מ-FOMO זו התופעה ההופכית fear of missing out: מעמיסים על עצמם אורח חיים אינטנסיבי בו הם עוברים מדבר לדבר בלי נשימה, בלי לברר בכנות האם זה משהו שבהם רוצים בו או שיש שם הישרדות' ריצוי או פחד לפספס. עבורכם ההרגל יהא לקחת אתנחתא בינלבין ופשוט לנשום ולשאול בכנות - האם בא לי על הדבר הבא?!? או שאני במרוץ בלי התחלה אמצע או סוף. לרוב תופתעו מן התוצאה ותגלו כי יש דברים רבים שתשמחו להוריד מהרשימה ופשוט לנוח ולהנות ממה שהשגתם עד כה. אחרי הכל אנחנו human-being ולא human-doing.
מה בין שלום פנימי לחוסן נפשי?
היכולת להשכין שלום בתוכנו עם הדרמה של סיפור חיינו עד כה, על 'החסרונות והיתרונות' שהחיים מביאים, מאורעות-קצה שנצרבו בתודעה שלנו כדרמטיים וטראומתיים (אותם הסתרנו מעצמנו ומהסביבה עד כה) - יכולים להוות מנוף משמעותי וכנה לצמיחה והתפתחות וחיזוק החוסן הנפשי שלנו. לשם כך אנו נדרשים לעבור מסע של גילוי עצמי: תהליך כנה ועמוק בו נעבור ממצב של הדחקה המלווה בכאב, בושה והסתרה - אל עבר תהליך של שלום פנימי בין כל החלקים שלי - וכל מי שאני היום, ללא שיפוטיות ובושה - ומתוך כך נולדת התחדשות וטרנספורמציה. בתהליך זה נעבור מסע פנימי מרתק המלווה בכניעה, התפקחות והתחדשות.
קחו לכם אירוע מהחיים בו הרגשתם כי פישלתם/ פן ביטוי בחיים שאתם מסתירים ומנסים להותיר מאחור. הסתכלו עליו במבט מחודש ונטול שיפוטיות ו/ או חרטות - ושאלו את עצמכם בכנות, ממבט-על המרוחק מן המקרה ושאלו - כיצד הקשר (שיכול היה להחוות אז כהרסני) דווקא בנה אותי? כיצד מתוך הטלטלה והשבר - נולדה בי הידיעה כי עשיתי הכי טוב שיכולתי אז, עם הכלים ומשאבי הנפש שעמדו לרשותי?! מה בתוכי נבנה מתוך הטלטלה והשבר שחוויתי?! אט-אט תראו כיצד שאלות כנות ועוצמתיות אלו יובילו אתכם למסע של ריפוי עצמי - ויאפשרו לכם לחוות את הסיטואציה ואת עצמכם בתוכה - בלב פתוח ולראות כיצד יצאתם ממנה מחוזקים וקרובים יותר אל עצמכם.
קחו לכם סיטואציה מן העבר שמלווה אתכם עד היום והתירה בכם צלקת, הסתכלו עליה במבט מפוקח וכנה ובקשו ליצור לגביה שלום פנימי - מצב של שוויון נפש, נטול שיפוטיות ומחשבות שליליות. מה היו הכוחות שניהלו ובלמו אותי, מה למדתי מן התוצאה וכיצד היא משפיעה על מי שאני היום, מה השיעור הגדול שהרווחתי בזכות כך - דבר אחד עליו אני מוקיר תודה שהגיע לחיי מתוך אותה דרמה גדולה ומביכה - וכיצד הראייה המחודשת מאפשרת לי לצאת מחוזק ושלם יותר אל העולם כיום?!
חיזוק החוסן הנפשי דרך טיפול
במהלך המסע המשותף בחדר הטיפול נלמד לזהות את נקודות האור והחוזקה בחיינו, נעצים אותם - ולצד כך נלך יד ביד ונביט באומץ וללא שיפוטיות על אתגרי החיים שלנו עד כה. נלמד ליצור יחד 'שלום פנימי' בין כל חלקי העצמי - וכך נעצים בהדרגה את הערך העצמי והחוסן הנפשי. נתחבר אל העצמי האותנטי ונגלה בכנות מה מרגש אותך ומעניק לך תחושת ערך ומשמעות בחיים ומה שייך לעבר ולמי שהיית עד כה. בד בבד לצד תהליך התחזקות החוסן הנפשי והריפוי העצמי, נצא לדרך של גילוי עצמי ועשייה פרואקטיבית המחוברת לערכים בהם אתה מאמין והתנועה שתרצה ליצור בעולם.
בשיחת ההיכרות נחליט יחד היכן נקיים את הפגישות. אפשר להיפגש בחיק הטבע - מורה הדרך המשתנה התדיר והנצחי, או בקליניקה הביתית המרווחת והמזינה הפונה אל הירוק שבחוץ.
כל אחד והמקום הבטוח המאפשר עבורו/ה.
צר/י קשר ונראה ביחד מה הדרך הטובה והבטוחה ביותר בשבילך